חגית וניר דרור

אז אנחנו ממש מודים מהיום הזה התחלנו את התהליך! אנחנו כבר אחרי שנה, אנחנו חיים עם ביטחון - ביטחון כלכלי, ביטחון בחיים שלנו, וזה ממש כיף .

חגית

היום אנחנו בחופש - חופש מחשבתי - חיים בביטחון - מדהים מדהים מדהים!

הם חיפשו פתרון לא רק ברמה של ״מילוי טבלאות ומספרים״, כי הם הבינו שאםם הם רוצים ליצור שינוי בר קיימא בחייהם הכלכליים, עליהם לשנות את הרגלי הצריכה והרגלים הכלכליים שלהם.

לכן, כשהם שמעו בשידור החי שאנחנו נטפל באתגרים הרגשיים שלהם – הם ידעו שהם הגיעו למקום בו יקבלו מענה מדוייק לצורך שלהם!

ושנה אחרי סיום התהליך, זה מה שהם מספרים:

ניר וחגית הורים ל-3 ילדים. 

הצטרפו אלינו לתהליך של שינוי הרגלים כלכלים בשנת 2017 – ועד היום, הם שומרים על חשבון מאוזן, חוסכים ומחנכים את הילדים שלהם להתנהלות כלכלית נכונה.

והנה מה שהם מספרים:

עברנו תהליך אצל בריג'יט לפני שנה.

לפני שנה מהיום, היינו במצב דומה למשפחות בישראל והרבה חברים שלנו נמצאים בו: 

היינו במינוס שתמיד קרוב מאוד מאוד קרוב למסגרת;

היינו עם איזה חמש או שש הלוואות, 

והיינו תכלס דיי בדרך לקחת את ההלוואה הנוספת.

זה הקטע הטכני, אבל בקטע הנפשי – היינו לא ישנים טוב בלילה,

לא יודעים בכלל חיים לעשירי אחד אחרי השני תמיד אומרים לילדים אחרי שתראי אחרי החילוץ אבל לא באמת היינו חיים מה-10 עד ה-10, תמיד היינו אומרים לילדים ״אחרי ה-10״.

עד שיום אחד קראתי פוסט של ברידג'ט, ואמרתי ״די! אני רוצה ללמוד איך לצאת מהדבר הזה ואיך לדעת לחיות טוב״. היה לי בהתחלה היא תפחד הזה ״בטח נצטרך לוותר על הכל; אנחנו נתחיל לחיות ב-אסור אסור אסור אסור אסור אסור״ - וזה היה הפחד מלהתחיל - וגילינו דרך אחרת!

חגית דרור

 

היום, המצב שלנו מאוזן, אין לנו בכלל דבר כזה שנקרא מינוס, אין לנו שום דבר שנקרא הלוואה; 

אנחנו חיים בדיוק ממה שיש לנו וגם ומקווים מאוד בזמן הקרוב בעזרת השם גם להגיע למצב של חיסכון ל-השקעה פסיבית.

 

כי חסכונות כבר יש לנו לחסוך: התחלנו כבר לחסוך למלא דברים: 

כל דבר שאנחנו רוצים – צימרי, חוץ לארץ – יש לנו בחיסכון יעודי, כשמגיעים לסכום, אפשר לנסוע, אפשר לטייל;

כל מה שהיינו עושים לפני זה, אנחנו עושים אפילו יותר אבל בשליטה מלאה –  יודעים בדיוק מאיפה באים ה-200 שקל של המסעדה הזאת.

והכי כיף שאנחנו כבר לא קונים בתשלומים – קנינו ממש בתוך התהליך עצמו מזגן עם תשלום אחד – זו הייתה תחושה שאספנו כל חודש ורק שהיה לנו קנינו – זה הייתה תחושת ניצחון מדהימה מבחינתנו. 

 

כל כך כיף עם המצב הזה, שאנחנו אפילו לא מסוגלים לחשוב על עצמנו חוזרים למצב של מינוסים, הלוואה, סטרס הזה בגוף, התחושה הזאת של העשירי לחודש – זה לא משהו שאני ארצה אי פעם לחזור אליו.

זה גם התחושה הזאת שכל המשפחה נרתמה לעניין הזה כולל הילדים: 

הם יודעים שאין כאן כסף בלי סוף, הם יודעים שכל החלומות שלהם אנחנו בסוף נגשים להם,

אבל הם יודעים שקונים מ-יש ולא קונים מ-אין: אנחנו חוסכים כל חודש ל-משהו שאנחנו מאוד רוצים ובסוף יש לנו את כל הסכום ואז אנחנו קונים. אז תמיד יש שליטה, אנחנו עושים הרבה יותר דברים ממה שעשינו פעם. 

זה היה בלי שליטה כמו שניר אמר. 

משפט המפתח עם הילדים – הם תמיד מחקים אותנו וצוחקים עלינו –  זה:  
״זה לא שאין כסף, הכסף פשוט מושקע במקומות אחרים. 

הבן הצעיר שלנו מסתלבט עלינו הרבה: הוא מאוד אוהב לקנות דברים – פשוט לקנות –  זה יכול להיות גאדג'ט, בובה, קשקוש. פעם היינו כל הזמן רבים איתו, או מאשרים לו סתם לקנות או מתווכחים איתו על כלום. 

היום פשוט מראים לו את התקציב, מראים לו מה יש שמה אין; הוא פשוט מבין איך זה מתנהל הדברים.

למשל ביום הבחירות האחרון הוא פשוט הראים לעצמו דוכן למכירת קרפים, ואת הכסף הוא לא הלך וקנה בו קישקושים, אלא פשוט חסך אותו למטרה יותר גדולה שהוא רוצה לעצמו. 

 

ואני רוצה להוסיף שגם אם יש לי לפעמים קטעים של ״אוף איזה באסה, אנחנו לא יכולים לקנות את זה או את זה״, 

באותו רגע יש את הקטע הזה של ״עכשיו עכשיו עכשיו אני רוצה״ – אז כן יש לי לפעמים את הבאסה הזה אבל מצד שני יש קטע שלך יודעים אוקיי אנחנו רוצים את זה יאללה כל חודש שמים כסף בקופה מסוימת אז זה לא יהיה עכשיו זה יידחה לעוד חודשיים שלוש, אבל זה יהיה.

ואם ממש רוצים את זה, אז יושבים על הטבלה, מסתכלים ואומרים: 
״יש לנו תקציב לגינה? מעולה, אז בוא ניקח את התקציב הזה לצימר״

או הפוך – בוא נוותר על הצימר ונעשה פרוייקט בחצרץ 

זה פשוט כסף שלנו! במקום להלוואות מהבנק, אנחנו מלווים מאחת הקופות שיצרנו, והריבית נשארת אצלנו בבית.

 

וזה החופש המחשבתי, החופש מהכבלים שהרגשנו כשהיינו ב-מינוסים וחובות:

כמו מן בית כלא כזה שגרנו בו.

והיום אנחנו בחופש, בביטחון – מדהים מדהים מדהים! 

אנחנו מודים כל יום על היום שהכרנו את בריג'יט ודוד והתחלנו את התהליך. 

ובעיניי המתנה הכי גדולה זה עבור הילדים – שמקבלים חינוך כלכלי – הם כבר יחיו אחרת!

לא כמו שאנחנו התחתנו, ראינו אצל ההורים – אם צריך פשוט משלמים – קונים טלוויזיה בתשלומים, מכונת כביסה בתשלומים, כמו הלוואה קטנה. היום הילדים שלנו לא הגדילו ככה -הם לומדים את הניהול תקציב מעכשיו אני חושבת שזה המתנה הכי גדולה שיכולנו לתת להם!

ממש! תכלס.

אז מומלץ!

סיפורי הצלחה נוספים