״זה לא אני זה הוא…״
או
״אני לא מוציא כלום ועובד סביב השעון, והיא עסוקה בלבזבז בלי סוף…״
לפחות פעם בשבוע אנחנו מקבלים שיחה כזו במשרד.
ואת האמת, אלה שיחות לא נעימות! כי תמיד תמיד אנחנו מרגישים במגרש משחקים של ילדים בנו 10 שמחפשים להאשים אחד את השני במקום למצוא פיתרון אמיתי לבעיה האמיתית שלהם.
אז נכון, בעיות של כסף גורמות לבעיות במשפחה הגרעינית ובמשפחה המורחבת. זה ידוע ואנחנו רואים גירושים על בסיס של בעיות של כסף יום יום. למי אין חבר, חברה, מכר, בן דוד שהתגרש בגלל בעיות כלכליות. הרי הכל וורוד כל עוד אנחנו מרוויחים ומבזבזים כסף יכולים לבזבז אותו בלי בקרה.
זוגיות נמדדת ברגעים המאתגרים של החיים
כל עוד אנחנו חיים ב״ללה-לנד״, יוצאים לטיול בחו״ל, קונים את כל השטויות שקיימות בשוק. כל עוד הכל טוב, אז באמת החיים דבש!…
אבל ברגע שהבנק מתקשר כדי לסגור את הברז, ברגע שכרטיס האשראי לא עובר, ברגע שהילד רוצה משהו ואין כבר מאיפה לשלם… אז כל האידיליה הזו מתנפצת, ותמיד הכי קל להאשים את הצד השני ולא לקחת אחראיות.
באותו יום החלטנו לעשות שינוי כלכלי בחיינו, אני זוכרת שיחד עם אותן החלטות,
היחלטנו שאנחנו לא נריב ולא נאשים אחד את השני.
שנינו היינו אשמים בדיוק באותה מידה; שנינו נאחד כוחות כדי לצאת מהברוך הזה ביחד עם משפחה בריאה נפשית ומלוכדת.
החלטנו שנשים את כל הכעסים והאשמות בצד: אין״אתה עשית״ או ״את אשמה״, אלא אנחנו יחד יוצאים מהבוץ. נקודה. ההחלטה הזו הייתה ברורה, כי ידענו שאם לא נעבוד ביחד, אנחנו פשוט לא נצליח לעבור את המשבר.
ואני חייבת להגיד שדבקנו בהחלטה הזו: לא רבנו, לא התווכחנו, לא האשמנו אחד את השני. פשוט עבדנו יחד כמו צוות מדהים כדי להציל את אניית המשפחה שעמדה לתבוע. בשיתוף פעולה מלא.
אני זוכרת שהוא אמר לי:
״בריגיט, אנחנו נעשה יחד את כל מה שצריך כדי שנצליח. גם אם זה אומר שאת תקחי פיקוד ואני אשמע לך.״
אני באופי שלי יותר שיטטתית, יותר אנליטית.
דוד יותר ״זורם״ עם החיים.
זה לא שאחד יותר טוב מהשני, זה פשוט שאנחנו שונים לגמרי אחד מהשני.
אז חשבנו יחד והחלטנו לחלק בינינו את התפקדים: הייתי זו שישבה על המספרים והטבלאות. ופעם בשבוע היינו נפגשים כדי לתאם הוצאות ופעולות השונות שעלינו לעשות. כשנה לאחר הקריסה הכלכלית, החלטנו שאני אצא לעבוד ביעוץ נדל״ן ודוד יכנס יותר לנעלים שלי בטיפול הילדים והבית.
להגיד לכם שלא דיברו מסביבנו ולא היה לכל ה״נשמות הטובות״ מה להגיד בנקון?
ברור שהיה להם, הרי תמיד יש להם מה להגיד!
אבל פשוט התעלמנו מהם: עשינו סדר בין החברים והוצאנו מהסביבה שלנו את אותם אנשים שיכלו להוריד אותנו.
וזה מה שגרם לכל התהליך להצליח, ולהצליח מהר ובגדול. תוך חודש יצאנו ממינוס, ותוך שנה היו לנו הכנסות יותר גבוהות!
היום אני יכולה להגיד שזה מאד קירב בינינו: עברנו יחד סערה מטלטלת, התגברנו עליה, ויצאנו ממנה מחוזקים.
ברגע שעושים תהליך של ״העצמה כלכלית״, נכנסים לפעמים לאיזורים לא הכי נוחים.
אני מבקשת מכם: סבלנות וסובלנות אחד כלפי השנייה.
אני רוצה שתזכרו: נכון, אתם עוברים אולי משבר כלכלי;
נכון, זה לא הכי נעים שיש! נכון לגמרי!
אבל אני מזכירה לכם שהחלטתם להתחתן ולהקים משפחה מסיבה מאד חשובה:
אהבתם אחד את השנייה.
תזכרו את יום החתונה; תזכרו את החודשים הראשונים של הקשר! האהבה היא זו שניהלה את החיים שלכם!
אל תיתנו לבעיה של כסף שתחלוף – כי היא בסופו של עניין תחלוף – לפרק לכם את המשפחה ולקלקל לכם את כל מה שבניתם יחד!
שימו את הוויכוחים בצד, שימו את הדעות הקדומות בארון וסגרו את הדלת!
לא משנה איך הגעתם למצב הזה; לא משנה למי הייתה נטיה יותר לבזבז ולמי הייתה נטיה יותר לשמור על הכסף; לא משנה מי יעשה את עיקר הרישומים והמשימות, לא משנה מי יבנה את הטבלאות, לא משנה מה אומרים על הזוגיות שלכם: לא משנה בכלל!
אתם כאן כדי להציל את המשפחה שלכם – אתם כאן במלחמה על הבית – ואתם תצחזרו יחד עם ניצחון!
תעשו את כל מה שצריך לעשות כדי שזה יקרה.
זוהי האחריות שלכם הבלעדית!!
קחו את האחריות הזו ב-2 ידיים והתחילו לפעול!
